להשתחרר מצה"ל ולשמור על הכושר

מאת: ד"ר איתי זיו

חיילים המשתחררים לאחר שרות מיחידות קרביות מצה"ל מוצאים את עצמם ללא מסגרת בכלל ומסגרת של פעילות גופנית בפרט.

בשל כך תופעות כגון: אטרופיה שרירית (ירידה בגודלו של השריר), ירידה בכוח השרירים וצפיפות העצמות, נטייה להשמנת יתר, ירידה בחילוף החומרים, חוסר מוטיבציה לבצע פעילות גופנית ועוד שכיחים אצל המשתחררים החדשים.

מצערת העובדה שלא ניתן לשמר כושר גופני ומה 'שלא עובד, אובד'(!!!)

כך שגם לאחר שרות קרבי שבו שופר הכושר הגופני באופן משמעותי לא ניתן יהיה לשמרו באזרחות ללא אימון מתאים.
נדירים המקרים בהם חיילים משוחררים מסוגלים לשמור לאורך זמן על נפח ותדירות אימונים כפי שהייתה נהוגה אצלם בתקופת השרות. לכן לעתים נבחין במקרים שבהם למרות שמתאמנים עדיין ישנה ירידה ביכולות הגופניות.

על מנת למתן זאת ואף לגרום לשיפור מובאות ההמלצות הבאות

בחודשים הסמוכים לשחרור מצה"ל נמליץ על תדירות רבה יחסית של אימונים אך לא ממושכים – עד 60 דקות.
להצטרף למסגרת פעילות הקיימת כיום כמעט בכל ישוב.
כגון: קבוצת הליכה/ריצה, ניווט ספורטיבי, חדר כושר, רכיבה באופניים, ספורט אתגרי ועוד.

הצטרפות לקבוצה הוכחה כאחד מהגורמים המשפיעים והחשובים ביותר המסייעים להתמדה.

אם העדפה היא להתאמן לבד

באם החלטתם להתאמן בחדר הכושר, מומלץ שבשבועות האימונים הראשונים אימון המשקולות יתבצע 3-2 פעמים בשבוע בימים לא עוקבים. לעומת זאת את האימון האירובי ניתן לבצע 6-4 פעמים בשבוע. ניתן להקדיש לכל סוג פעילות 30-40 דקות לכל היותר. החשוב מכול הנו העלאת עומס הדרגתית.

במידה והחלטתם להתאמן בעצמכם ניתן לרוץ/ללכת או לרכב באופניים באזור מגוריכם (מומלץ פרק, חוף ים וכדומה) . את תרגילי ההתנגדות (האימון האנאירובי) ניתן לבצע כנגד משקל גוף בתרגילים שונים כגון: עליות מתח, שכיבות סמיכה, כפיפות בטן, ישיבה וקימה מכסא, פשיטת גו בשכיבה על הבטן ועוד.

למותר לציין שהחיסרון בביצוע תרגילים כנגד משקל גוף הנו הקושי בגיוון התרגילים ובד בבד העלאת העומס בעייתית לאחר שמשתפרים בדרגת הכושר הגופני.