חטובה אקספרס

05.03.2015 | מירב קרמין

להגיע מעוצבת וחטובה אל מתחת החופה

למור היו רק 42 ימים על מנת להיכנס חטובה יותר לחופה. היא הייתה זקוקה לעזרה דחופה ו"עלית פיטנס" נרתמו למשימה.

42 ימים. זה בדיוק הזמן שעבר מהיום שהחלטנו היכן אנחנו רוצים להתחתן, ועד שבירת הכוס. 42 ימים שבהם תכננו, הפקנו וארגנו חתונה אחת שלמה.

אז מה המסקנות שלנו? הו. הן רבות. בשביל זה תצטרכו כנראה לגלוש לכתבה אחרת לגמרי, אבל מסקנה אחת נחרצת וברורה כבר יש: מאמן אישי זה להיט היסטרי.

כבר קראתם כאן לפני מספר שבועות על הרעיון שהבריק במוחי הקודח: מה שטוב לסלבס, טוב גם לכמעט-סלב. וכך זנחתי את חדר הכושר, והבאתי עד אליי את טל כהן החתיך מ"עלית פיטנס" כדי שיכניס בי קצת בינה וחיטובים.

האימון הראשון, או למעשה תוצאותיו של האימון הראשון, היו קטסטרופה מוחלטת. יום אחרי צלעתי לי במסדרונות מקום העבודה, מעוקמת למשעי ודומה לסימן שאלה. רק אחרי שבוע החלמתי, ואז טל התעקש לבוא שוב. ושוב. ושוב. בפעמים הבאות גופי דאב פחות, אם כי הרגשתי בכל בוקר שאחרי את יום האתמול.

הזמינות של האימון האישי הוא קסמו הגדול: לא עוד לוגיסטיקה מסובכת של מכון כושר – חניה, בגדים, התאמה ללוח השיעורים – סוף סוף אני קובעת, ויאכלו את הכובע המדריכות לעיצוב. אל תגלו, אבל יש משהו כיפי בלהרגיש שבאמת עבדת, ולא עבדת על עצמך, כפי שקרה לי פעמים רבות בחדר הכושר.

הנוחות שבאימון בין כתלי ביתי לא תסולא בפז: אני יכולה להיות הכי ג'יפה ביקום, בשורטס מהוהים וטי שרטס, מגיעה ישירות מהעבודה- מתקתקת אימון שעה וממשיכה לעיסוקיי. לא נרחיב על הנזקים הנפשיים שהמראה הזה עלול לגרום לטל המאמן. עם כאלו שרירים למי אכפת מזוטות כמו מלבושי המתאמנות הפאתטיות?

בשיעורים עצמם לא סבלתי, אם כי לא ניתן לומר שלא הייתי מעדיפה צורת בילוי אחרת, נניח הליכה למסעדה או בהייה בתקרה. אני אמנם עושה כושר שנים רבות, אבל לעולם לא תוציאו ממני הודאה שאני באמת אוהבת את זה. מי באמת אוהב לעשות כושר, כשבזמן הזה אפשר פשוט לאכול ללא הכרה, לעשות מסז' או סתם לבהות ב"אנטומיה של גריי"? שוחרי כושר הם יצורים מוזרים.

לא הקפדתי בדקדקנות על התפריט, אלא רק באופן כללי. בכל זאת, מבקרת מסעדות לא יכולה לשקוט על שמריה תקופה כה ארוכה. מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה, כך שלא הייתי תלמידה מצטיינת מבחינת התזונה. אבל אל תגלו גם את זה.

בשיעור הראשון טל התעקש למדוד את הקפיי. במצב רגיל הייתי נועצת לו קיסם בעין. עדיין לא נולד היצור שיזכה למדוד את משמניי בדרך כלשהי, ולהישאר בין החיים. יחד עם זאת, בהיותי נאמנה לקוראיי המתוקים, רציתי לבדוק האם באמת יש תוצאות למפגן השרירים הזה, או שטל סתם אוהב להתעלל באנשים. בכל זאת, בדרום תל אביב יש מועדונים מיוחדים לדברים הללו, לא חייבים להיטפל אליי.

נחסוך מכם כמובן את המידות המופרכות של הקפיי, אבל בטוב ליבי הסכמתי לכתוב בטלפון את הנתונים, ולבדוק אותם שוב בשיעור השישי. הייתי כה סקפטית בעניין: אמנם עבדנו יפה ולא רימיתי, בניגוד למנהגי בשיעורי העיצוב, שם זה מצווה לשקר לעצמך, אבל כמה כבר אפשר להשתנות בשש שעות אימון?

ניסיתי להתחמק מהמדידות, אך כנראה שעודף שרירים לא משפיעים על הזכרון, וטל זכר להביא את סרטי המדידה לצערנו הרב. "את תראי שירדת בהקפים", שמח לו בעודו מכין את מכשירי העינויים להמשך האימון: גומיה נמתחת, מזרון וחבל. גיחכתי לי. מסכן, מה הוא מבין. כל כך הרבה שרירים בטוח משפיעים על הראייה.

ואז נמדדתי שוב וקבלו את ההכרזה של טל: "ירדת ארבעה וחצי ס"מ בהיקף היד". לא ידעתי האם לבכות או לצחוק. האם זה אומר שעד לפני שישה אימונים השתלשלה מכתפי זרועו של פיל? האם דב מערות כרת את זרועו והשתיל אותה אצלי? איך ייתכן שירדתי 4.5 ס"מ בהיקף היד?

טל היה עסוק בלהתלהב מפרי יצירתו, ואני הייתי עסוקה בלתהות איך הצלחתי להכניס עד היום את היד הזאת לבגד כלשהו. האם בסתר היו מרחיבים לי את כל השרוולים? בכל מקרה, כך או אחרת – היקף היד שלי הצטמק, ובטוסיק – אם אתם ממש חייבים לדעת, ירדתי שני סנטימטר. שלמים. אנשים עוצרים אותי ברחוב ושואלים האם החלטתי לטוס לחו"ל ללא המזוודה. לא, באמת – בישבן לא הרגשתי. אבל ביד אני רואה את זה, וגם בכתפיים, ותכלס אלו החלקים הכי חשופים בשמלת החתונה.

אני חייבת לומר שאני די גרועה בלהבחין בדברים הללו, אבל אין ספק שעשרת האימונים הללו עשו את שלהם. אמנם אחרי 42 יום, בליל כלולותיי, לא הפכתי לפתע לג'יזל, אבל בהחלט הרגשתי אחרת. בין אם בהיקפים, בין אם במשמעת העצמית, ובין אם בלמידת תרגילים עצמאיים שאני יכולה לעשות עכשיו בבית. וגם שמלת הכלה היתה מהממת, אבל זה לא בטוח בגלל טל. נראה לי שכשקורנים אז נראים יפה בכל מקרה, עוד ארבעה סנטימטר ביד או פחות שניים בטוסיק.

את האימון האחרון והמסכם שלנו עשינו בפארק הירקון. טל החזיק לי את הרגליים וספר בקול, ואני עשיתי כפיפות בטן וקיללתי אותו נמרצות. אחלה חלוקת תפקידים. לפתע עברה אישה מבוגרת וחביבה לידנו, והביטה בערגה: "גם לי היה פעם אחד כזה. איזה כיף לך". אמרה. טל ואני נקרענו מצחוק. האם היא סבורה שמדריך כושר משול לפודל או למאהב לטיני?" גם לי היה פעם אחד כזה"… קטעים.

אז מה שנותר לי להמליץ לכם – קחו לכם אחד כזה. בין אם זה פודל, מאהב לטיני, או מדריך כושר אישי של עלית פיטנס – קחו לכם אחד כזה. זה עושה הרגשה נפלאה. אה. וארבעה וחצי סנטימטר לא הולכים ברגל.

עלית פיטנס מאמני כושר אישיים

הרעיון: אימון אישי עם מאמן כושר צמוד
המטרה: שמלה לבנה קטנטנה
כמה: כ-150 ₪ לאימון אישי, תלוי במספר האימונים הנרכשים מראש
איפה: בביתך או בחוץ, תלוי במטרות
משך האימון: שעה
לא להחמיץ: את טל המאמן החטוב
האם הרעיון מפציץ? 10 שיעורים, ארבעה שבועות ותמונות חתונה שיישארו לנצח

0542000995