יתר לחץ דם, פעילות גופנית ותרגילים לא מומלצים

מאת: ד"ר איתי זיו

עישון, עודף משקל, אי ביצוע פעילות גופנית, תזונה החסרה ברכיבים תזונתיים חיוניים מהווים רשימה חלקית של גורמים המשפיעים על לחץ הדם. האדם במרבית המקרים לא מודע לבעיה זו והוא מגלה זאת בדרך כלל במקרה: בבדיקה רפואית,חלילה באירוע לב וכדומה.
לחץ הדם מאפשר לדם לזרום בעורקים מהלב לכל איברי הגוף, הלב כמשאבה מרכזית בגופנו מזרים את הדם לעורקים בעת התכווצותו ויוצר על ידי כך לחץ הניתן למדידה. אחת ממחלות כלי הדם השכיחות היא "יתר לחץ-דם".

חשיבות הפעילות הגופנית בטיפול ביתר לחץ – דם
פעילות אירובית (כגון: הליכה, ריצה, רכיבה באופניים, מחול אירובי, שחייה ועוד) תורמת באופן מהותי לשיפור יכולותיו הגופניות של האדם הלוקה ביתר לחץ דם. בתחילתה אכן יעלה לחץ הדם, אך ככל שהאדם ימשיך באימון, לחץ הדם ירד מערכיו הבסיסיים עקב הרחבת כלי הדם – תרומה חיובית לאותם אנשים הסובלים מיתר לחץ-דם.

כללי זהירות בפעילות גופנית לסובלים מיתר לחץ- דם
כאמור, פעילות גופנית הנה אחת מדרכי הטיפול החשובות בטיפול ביתר לחץ דם, אך יש להמליץ בהסתייגות על חלקן. להלן מספר דוגמאות לכך:
על מנת לשפר את הכושר האירובי מומלץ שקצב הלב בפעילות האירובית יעלה לדרגה גבוהה דיה של כ- 60% מהדופק המרבי (קצב לב מרבי מוגדר כ- גיל – 220 לגברים ו- גיל – 226 לנשים), אך מאידך, ביצוע פעילות אירובית בעצימות נמוכה (לדוגמה, – 50%- מקצב הלב המרבי) לא יתרום באופן מהותי להפחתת לחץ הדם ושיפור המצב הבריאותי.

הבקרה באימון האירובי –
חשובה במיוחד מכיוון שבמידה וקצב הלב ולחץ הדם עולים לרמה גבוהה מדי בעת הפעילות האירובית עולה גם הסיכוי לפגיעה במערכת הלב וכלי הדם. הבעייתיות הנה באימונים קבוצתיים לדוגמה: אימון אופני סטודיו (ספינינג).
פעילות זו מתבצעת בקבוצה לפי רמות מתאמנים- מתחיל, ומתקדם אך ישנו קושי לבקר את דרגת הקושי של הפעילות הגופנית שכל אחד מהמתאמנים בקבוצה מבצע.
לעתים ישנם בשיעור אחד 60 מתאמנים (ואף יותר), המוזיקה סוחפת, המדריך מעודד ללא הרף והדרך מכאן לביצוע אימון לא מבוקר ועלייה דרסטית בערכי לחץ הדם והדופק – קצרה ומסוכנת. הדבר נכון גם לשיעורי סטודיו שונים כגון: קיק בוקס, אירובי מדרגה וכדומה.
במקרים אלה קצב הלב עלול אף לעלות ל- 90% מהמרבי ויותר. מסוכן מאוד לאוכלוסייה זו. כמו כן ענפי ספורט כגון :

אימון אנאירובי –
(מתבטא בביצוע תרגילים כנגד משקולות, מכונות ייעודיות, משקל גוף וכדומה), המבוצע לפי הנחיות ברורות ישפיע גם הוא לחיוב על הפחתת יתר לחץ דם לאחר תקופה של אימונים. אך גם במקרה זה יש לנקוט במספר כללי זהירות לרבות:
הימנעות מתרגילים שבהם ישנה עצירת נשימה, דבר האופייני בעת ביצוע תרגילים בכיווץ סטטי (ללא תנועה). לדוגמה, בעת ביצוע תרגיל עם אביזרי עזר בסטודיו או בבית: לחיצת חזה בישיבה עם כדור קטן- ראה תמונה מספר: 3519 כשעוצרים את הנשימה מדי פעם.
בצוע התרגיל סקווט שבו בעת העלייה מהקרקע ישנה נטייה לעצור את מעברי האוויר.
מותר לציין שבמקרים הללו לחץ הדם עולה לערכים גבוהים במיוחד ואינו מומלץ לחולי לב ולמתאמנים הסובלים מיתר לחץ דם.

ביצוע תרגילים בהם הראש נמוך מקו הגוף אינם מתאימים לאוכלוסייה זו :
לחיצת חזה בשכיבה בשיפוע שלילי
פשיטת גו בכסא רומי
במקרה הללו הדם מוזרם לראש ובליווי המאמץ המתבצע עלול להיגרם נזק לכלי דם קטנים. חשוב לדעת שככל שהשיפוע תלול יותר והמשקל גבוה, דרגת הסיכון בעת הפעילות הגופנית – עולה.

הנחיות יישומיות לסובלים מיתר לחץ דם ומבצעים פעילות גופנית:
להימנע מתרגילים בהם הראש נמצא נמוך ביחס לגוף ומתרגילים הכוללים כיווצים איזומטריים (כיווץ השריר ללא תנועה הנראית לעין).
מומלץ לבצע אימוני התנגדות ולבחור משקל מתאים בו ניתן יהיה לבצע 15-10 חזרות ומנוחה של 90-60 שניות בין מערכה למערכה, לשם התאוששות ומתן אפשרות ללחץ הדם שעלה בזמן התרגול, לרדת.
האימון האירובי יתבצע בתדירות של 6-3 פעמים בשבוע למשך 60-30 דקות בכל פעם בעצימות של 80%-60% (מקצב לב מרבי) במקרים מסוימים ולפי הנחית רופא – מתחת ל- 60% מקצב לב מרבי.
לתרופות מסוימות שמגבילות את תפוקת הלב וניתנות לבעלי יתר לחץ-דם, ישנה השפעה על מספר פעימות הלב (מאטות אותו) בכלל, ובעת מאמץ בפרט. במקרים אלה יש לפעול בהתאם להמלצת רופא.
יש להימנע מביצוע פעילות אירובית בעצימות גבוהה וממאמץ פתאומי דוגמת טניס וסקווש, היות שבענפי ספורט מסוג זה עלולה להתרחש עלייה דרסטית בלחץ הדם.
לסיכום, רצוי שהסובלים מיתר לחץ דם יעסקו בפעילות אירובית ואנאירובית תוך תשומת לב לכללים והנחיות המפורטים לעיל.